החלטה בתיק ת"א 46434-12-10

1. בין הצדדים הוחלפו דרישות בעניינים מקדמיים (גילוי מסמכים כללי וספציפי; עיון במסמכים ומתן תשובות לשאלונים). רבים מהעניינים המקדמיים הוסדרו בין הצדדים ללא צורך בהכרעה שיפוטית, אולם נותרו כמה דרישות בעניינים מקדמיים שהצדדים לא הגיעו לגביהם לכלל הסכמות, ובגינם הגיש כל אחד מהצדדים בקשה. לאחר הגשת הבקשות ועל פי החלטת כב' הנשיאה, רוכזו העניינים שבהם לא הושגה הסכמה בטבלה משותפת שהוגשה על ידי הצדדים, המפרטת את העניינים הללו ואת טיעוני כל צד לגבי כל אחד מהם. עניינים אלה יוכרעו בהחלטה זו.

2. היות והכללים היסודיים לגבי עניינים מקדמיים ידועים היטב, יובאו הכללים הצריכים להכרעה במסגרת הדיון בכל אחד מהעניינים שבמחלוקת. עם זאת, חשוב כבר כעת להבהיר את המחלוקת שבבסיס התביעה. מדובר בתביעה כספית לתשלום דמי תיווך בעסקת מכירת אחזקותיה של הנתבעת בחברת "דרך ארץ", המפעילה את כביש חוצה ישראל. אין חולק שהנתבעת התחייבה בכתב בפני התובעים לשלם להם דמי "יעוץ ויזום" אם יהיו הגורם היעיל במכירה כזו, כאשר דרישת הגורם היעיל כללה גם כמה דרישות-משנה. אין חולק שהיתה מכירה כאמור. המחלוקת, אשר ההכרעה בה תקבע את גורל התביעה לקבלה או לדחייה, היא בשאלה האם היו התובעים "הגורם היעיל" במכירה האמורה, לרבות בעניין מילוי דרישות-המשנה כפי שנכללו בהתכתבות בין הצדדים אשר קיומה, תוכנה ותוקפה אינם שנויים במחלוקת. מניתוח זה של המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה זו יש לגזור  גם את היקף ותוכן החובה לגלות מסמכים לאפשר עיון בהם ולהשיב לשאלונים שבמחלוקת.

3. עתה, ולאור הדברים שלעיל, אדון בכל אחד מהעניינים המקדמיים שהצדדים עתרו כי יוכרע על ידי בית המשפט.

דרישות התובעים

סעיף 2.7 לדרישת התובעים לגלוי מסמכים ספציפיים

4. עניינה של דרישה זו במסמכים המעידים על תשלום דמי תיווך ו/או עמלת ייזום ו/או כל עמלה אחרת, ששולמו לצד שלישי בגין עסקאות מכירה או רכישה, וזאת על ידי הנתבעת ועל ידי חברות-בת שלה ששמותיהן מפורטים בדרישה. הדרישה מבוססת על כך שבסעיף 46 לכתב ההגנה נכתב כי הנתבעת "אינה נוהגת לשלם כל עמלה בגין עסקאות מסוג זה". התובעים טוענים כי מילוי הדרישה יסייע בידם להפריך טענה זו, ועוד הם טוענים כי המסמכים יאפשרו להם "לאמת" או לסתור את תשובות הנתבעת לשאלה בשאלון שהפנו אליה, אשר דנה באותו עניין עצמו. הנתבעת טוענת כמה טענות: כי החברות-הבנות שלה אינן צד להליך זה וכי העובדה שבמסגרת תשובות לשאלון הוזכרו עסקאות שביצעו חברות-בנות אינה מקנה לתובעים זכות לקבל מסמכים שלהן; כי בסעיף 46 לכתב ההגנה נאמר במפורש כי אף שהנתבעת "אינה נוהגת" לשלם עמלות בעסקאות מסוג זה, הרי שבמקרה דנן הסכימה הנתבעת לשלם עמלה בהתקיים התנאים שקבעה במסגרת אותה הסכמה, ומכאן שהדרישה כלל אינה רלבנטית.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין דרישה זו, טענות שהבאתי לעיל אך את תמציתן, באתי למסקנה שדין הדרישה להידחות. הליכים מקדמיים הם אמצעי טכני חשוב, אך אין הם מטרה בפני עצמה. אסור שהתעסקות-יתר באמצעים טכניים תשכיח את המטרה שלהשגתה נועדו אותם אמצעים, משום שאנו עלולים למצוא עצמנו משקיעים זמן ומשאבים - של הצדדים ואף של בית המשפט - בעניינים מיותרים, ובכך הן לפגוע בניהולו היעיל של ההליך הקונקרטי והן לגרום לנזק לכלל הציבור, משום שכאשר הליך אחד מתארך ומסתבך נפגעים מכך גם בעלי הדין הממתינים לבירורם של הליכים אחרים. מטרתם של ההליכים המקדמיים של גילוי מסמכים ועיון בהם, שאלונים ופרטים נוספים, היא "לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות" (תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן גם "התקנות"). הכלל הוא כי בעל דין יחויב לגלות מסמך ואף לאפשר (בכפוף לכללי חיסיון) עיון בו והעתקתו, אם אותו מסמך רלוונטי למחלוקת הטעונה הכרעה בתובענה במסגרתה התבקשו הגילוי והעיון, וההנחה שביסוד כלל זה היא כי גילויים של מסמכים רלבנטיים יש בו כדי לאפשר דיון הוגן בתובענה ולחסוך בהוצאות. אכן, הפסיקה קבעה כי כאשר שאלת הרלבנטיות היא גבולית או מוטלת בספק, הכף נוטה לטוב הגילוי; אולם סבורני שגם כלל זה, שאינו אלא כלל עזר טכני, תקף רק כל עוד יש בו כדי לשרת את המטרה של קידומו של דיון הוגן וחסכון בהוצאות (וראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59). בענייננו, הטענה כי הנתבעת "אינה נוהגת" לשלם עמלה בעסקאות "מסוג זה" כלל לא נטענה כטענת הגנה מפני התביעה. כל אזכורה בכתב ההגנה בא רק כחלק מתיאור המגעים בין התובע 1 מטעם התובעים לבין מר קובי שלום מטעם הנתבעת בקשר לפרשה בה עוסקת התביעה, כאשר טענת הנתבעת היא שמר שלום מטעמה אכן אמר כי הנתבעת אינה נוהגת לשלם עמלה בעסקאות מסוג זה "אך הסכים, כי בתנאים מסוימים שיפורטו להלן, תשולם עמלה..." (סעיף 46 לכתב ההגנה). מכאן שגם אם נניח שמר שלום כלל לא אמר שהנתבעת "אינה נוהגת" לשלם עמלה כנטען, או אם נניח שהדברים נאמרו אך אינם אמת (ונזכיר כי מטרת הדרישה היא רק לנסות ולהוכיח כי הדברים הללו אינם אמת), אין הדבר מעלה או מוריד לצורך ההכרעה בתביעה. זאת משום שהתובעים עצמם מסתמכים, בכתב התביעה, על אותה התחייבות של מר שלום בשם הנתבעת לשלם להם בהתקיים תנאים מסוימים, התחייבות שכאמור קיומה אינו שנוי במחלוקת, והוא הדין בתוקפה, והמחלוקת שתכריע את גורל התביעה היא רק בשאלה אם אכן התקיימו התנאים המזכים בתשלום על פיה. די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הדרישה, כפי שנפסק בעניין רע"א 9322/07 Gerber Products Company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ, עמ' 3 לפסק הדין. למעלה מן הצורך אוסיף כמה הערות: ראשית, מטרתו של גילוי מסמכים אינה להפריך או לאמת תשובות לשאלון. שנית, עקרון האישיות המשפטית הנפרדת עודנו הכלל, ולא מצאתי שהתקיים כאן חריג המצדיק מתן צו לגילוי מסמכים של חברה-בת בהליך שרק החברה-האם היא צד לו. זאת גם כאשר חלק ניכר מפעילותה השוטפת של החברה-האם מתבצעת על ידי חברות-בת ולא ישירות, ולו משום שהתנהלות שוטפת של רכישת ומכירת מקרקעין על ידי תאגידים שעיסוקם בתחום המקרקעין אינה דומה למכירת אחזקות חברה-אם בחברה-בת בעלת היקף פעילות גדול מאד: במקרה הראשון עסקינן בעסקאות שוטפות שהן חלק ממהלך עסקים רגיל, ואילו המקרה השני הוא של עסקה חריגה ואסטרטגית של מימוש השקעה מהותית של הקבוצה. שלישית, אין לקבל גם את הטענה שכיוון שבין הצדדים מחלקות לעניין תוכן דרישת "הגורם היעיל", חשוב לברר כיצד הנתבעת והחברות-הבנות שלה פירוש דרישה זו בעסקאות אחרות. זו טענה מלאכותית בעליל שלא נועדה אלא להצדיק חיטוט מטריד ומיותר בענייניו של הצד שכנגד, משום שאין כל חשיבות או רלבנטיות לשאלה כיצד פירשה הנתבעת את הדרישה הזו בעסקאות אחרות. התביעה אינה בגדר עתירה נגד החלטת הנתבעת שלא לשלם לתובעים, עתירה בה נבחנת סבירות והגינות שיקולי הנתבעת כאשר עקביות בגישתה ביחס למקרים דומים בעבר יכולה ללמד על הגינות וסבירות עמדתה. מי שיכריע בשאלה מה נדרשו התובעים לעשות כדי לזכות בכספים שהם תובעים, והאם עשו כן, הוא בית המשפט, ולא גישת הנתבעת לתנאי של "גורם יעיל" תקבע את התוצאה, אלא התוצאה תיקבע על פי הפרשנות שבית המשפט ייתן  לתנאי זה ולכל שאר התנאים בהם הותנתה ההתחייבות, ככל שיש מחלוקת כי אלה נתמלאו.

סעיף 2.8 לדרישת התובעים לגילוי מסמכים ספציפיים

6. דרישה זו היא המשך ישיר של קודמתה, ועניינה בכתבי בית דין בהליכים משפטיים, לרבות הליכי בוררות, בין הנתבעת לבין מי שתבעו ממנה דמי תיווך, עמלת ייזום או עמלה אחרת, וההכרעות באותם הליכים. מאותם טעמים שבגינם נדחתה הדרישה שנדונה לעיל, יש לדחות גם את הדרישה הנוכחית.

דרישה במכתב מטעם התובעים מיום 26/4/11

7. עניינה של דרישה זו, שהועלתה לראשונה במכתב מיום 26/4/11, בכל ההתכתבויות הפנימיות בין מר קובי שלום, שכאמור הוא שקיים את המגעים עם התובעים מטעם הנתבעת, לבין מנכ"ל הנתבעת וממלאי תפקידים אחרים בה. המכתב מיום 26/4/11 לא נענה. דבר קיומן של התכתבויות כאלה גולה בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת, והדרישה היא ליתן תצהיר גילוי מפורט ולאפשר עיון. עיקרה של טענת הנתבעת בעניין זה הוא כי כל ההתכתבויות הללו כבר הועברו לעיון התובעים ואין תכתובות שלא הועברו. משכך, הדרך הנכונה לסיים את המחלוקת בעניין זה היא להורות לנתבעת לאשר בתצהיר כי פרט לתכתובות שנמסרו לעיון התובעים, אין בידיה תכתובות אחרות בקשר ל"עסקת דרך ארץ" ולדרישת התובעים לקבל עמלה בגינה בתקופה שבין 1/8/09 לבין 30/12/00, כנזכר בדרישה שבכותרת פרק זה. מועד הביצוע תוך 14 יום מהיום.

שאלה 24 ושאלה 25 לשאלון מטעם התובעים

8. שאלה 24 עוסקת בכל המקרים בהם שילמו (הנתבעת) ו/או חברות בנות (שלה), בין שפעילותן בישראל ובין בחו"ל, עמלת תיווך ו/או עמלת ייזום ו/או כל עמלה אחרת לצד שלישי בגין עסקאות מכירה ו/או רכישה שבוצעו על ידן, תוך מתן פרטים מסוימים. מי שהשיב לשאלון מטעם הנתבעת, מר שלום, אזכר בתשובתו עסקאות שהוא היה פעיל בהן, והדרישה כעת היא להרחיב את התשובה כאמור לעיל. שאלה 25 לשאלון היא שאלה שהתובעים הגדירו כ"משלימה" לשאלה 24 הנזכרת לעיל
9. מהטעמים שהובאו לעיל לעניין הדרישה לגלות את המסמכים הנוגעים לאותם עניינים עצמם, דין הדרישה להשיב לשאלה זו להידחות.

דרישות הנתבעת

סעיפים 2.1 ו-2.2 לדרישת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים

10. כאן המחלוקת היא לגבי חיסיון מסמכים. התובעים עצמם טוענים שדרישת הנתבעת בנדון "מקדמת, משום שטרם העבירו (נכון למועד כתיבת הדברים) את המסמכים שלא נטען שהם חסויים לעיון הנתבעת. בעניין זה אין לי אלא להורות כי ככל שהדבר טרם נעשה, על התובעים להעביר את כל המסמכים, שלא נטען לגביהם במסגרת תצהיר הגילוי שהם חסויים, לעיון הנתבעת תוך 7 ימים מהיום. אשר לאותם מסמכים שנטען שהם חסויים, הרי שעל התובעים לתת לנתבעת תצהיר המפרט כל מסמך כזה (תאריכו וזהות הכותב והמכותבים) ואת עילת החיסיון הנטענת לגביו, גם כן תוך 7 ימים מהיום. ככל שתבקש הנתבעת לחלוק על החיסיון הנטען לגבי איזה ממסמכים אלו, תגיש בקשה מנומקת תוך 7 ימים לאחר קבלת האמור לעיל. ייתכן שהכרעה כזו תינתן לאחר שבית המשפט יעיין במסמכים על מנת לקבוע כי הם אכן חסויים כנטען, אולם לא ניתן לקבוע כבר כעת ומראש כי מהלך כזה יידרש.

סעיפים 2.5, 2.6 ו-2.8 לדרישת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים

11. התובעים טענו, בכתב תשובה שהגישו לאחר הגשת כתב ההגנה, כי מי שרכשו את מניות הנתבעת בחברת "דרך ארץ" לא התכחשו למעורבות התובעים בעסקה ואף שילמו להם עבור אותה מעורבות, תשלום אשר הוסדר בהסכם בין התובעים לרוכשים  מיום 19/12/10 (הסכם שהוגש על ידי התובעים כנספח 2 לכתב התשובה). הדרישות שבכותרת הן לגלות, וליתר דיוק- לאפשר עיון, בכל התכתובות בקשר לאותו הסכם מיום 19/12/10, הן עם הרוכשים או מי מהם עד לכריתתו והן בין התובעים לבין עצמם, ולרבות כל הטיוטות שקמו להסכם הנ"ל. המחלוקת בין הצדדים היא בקשר לחיסיון, כאשר התובעים מסכימים לאפשר עיון במסמכים שאינם חסויים. אין טענה של חוסר רלבנטיות, פרט לטיוטות שלגביהן נטענה על ידי התובעים טענה כזו שדינה להידחות ההסכם כולו הובא על ידי התובעים, ביוזמתם, כדי ללמד שהרוכשים לא העלו טענות מהסוג שהנתבעת מעלה כלפיהם ובכך לנסות להוכיח שטענות הנתבעת אינן אמת, ועיון בטיוטות עשוי ללמד על מהות הטענות שעלו בין הצדדים לאותו הסכם אשר התובעים הם שטענו שניתן ללמוד מהן על המצב האמיתי גם ביחסים שבינם לבין הנתבעת. לכן לא ניתן לשמוע מפי התובעים טענה של חוסר רלבנטיות של הטיוטות. בכל הנוגע להתכתבויות עם הרוכשים או מי מטעמם שקדמו לאותו הסכם בין התובעים לבין הרוכשים , אין מקום לטענת חיסיון אלא ככל שמדובר על טיוטות והתכתבויות בין התובעים או מי מהם לבין עורכי הדין שייצגו אותם, אם היו כאלה, במו"מ עם הרוכשים. טיוטה שהועברה לצד שלישי, כמו גם התכתבות עימו, אינה יכולה לחסות תחת חיסיון עו"ד-לקוח מפני שהיא לא נותרה רק בידי שני אלה. גם אין מקום לראות תכתובות עם הרוכשים או מי מטעמם, לרבות טיוטות שהוחלפו עימם, כמסמכים שניתן לומר עליהם שהם הוכנו לקראת הליך משפטי צפוי עם הנתבעת, וממילא גם נימוק זה לחיסיון אינו חל עליהם. יש לאפשר עיון בטיוטות האמורות ובתכתובות עם הרוכשים שקדמו להסכם מיום 19/12/10, תוך 7 ימים מהיום. אשר לתכתובות בין התובעים לבין עצמם שקדמו לחוזה הנ"ל עם הרוכשים, על התובעים לתת עיון בכל אותן תכתובות שאין לגביהן טענה של חיסיון, וכן לתת לנתבעת תצהיר המפרט כל אחד מהמסמכים שבקטגוריה זו שנטען לגביו חיסיון ואת נימוק החיסיון. המועד לביצוע תוך 7 ימים מהיום. הנתבעת רשאית להגיש בקשה לעיון בכל מסמך שנטען לגביו חיסיון כאמור, וזאת תוך 7 ימים לאחר קבלת התצהיר הנ"ל.